הדמוקרטיזציה של הצילום והשפעתה על יצירה צילומית

.מספר האנשים אשר מצלמים בפועל הוא תוצאה ישירה מההתקדמות הטכנולוגית של הצילום

דרכיה וביטויה של היצירה הצילומית הושפעו רבות מהמספר הגדל והולך של האנשים שמשתמשים בצילום

במהלך תולדותיו, עבר הצילום שלושה שלבים דמוקרטיים. בכל שלב מספר האנשים שעסק בצילום גדל בצורה משמעותית

1826: המצאת הצילום

.הצילום הומצא כמעט בו-זמנית ע”י 4 אנשים בשלוש מדינות שונות

בצרפת, ניספור נייאפס ביצע את הצילום הראשון ב 1826. מאוחר יותר שיתף פעולה עם ז’אק לואי מנד דאגר שהכיר דרך בונה העדשות המשותף שלהם

ב1839 הוצג ההמצאה של דאגר בפני האקדמיה למדעים ואומנות ובפעולה דמוקרטית ניתנה לעם הצרפתי ולכל העולם

באנגליה, גם ב1839, לאחר ששמע על ה”דאגרוטיפ” הציג טלבוט את המצאתו, הטלבוטיפ או קאלוטיפ לאיגוד המלכותי ואחרים

ב 1933 בברזיל, הרקול פלורנס, יליד צרפת, המציא שיטה של צילום כאשר חיפש דרך להדפסת ציור ציפורים שלו ורישום שירי ציפורים

.שיטת הדגרוטייפ הצליחה יותר בגלל היותה יותר חדה ומפורטת

למרות תהליכיו המסובכות ואף מסוכנת לבריאות, התפשט הצילום במהירות ומליוני פורטרטים ודימויים של העולם בוצעו ע”י מקצוע חדש של צלמים

הצלמים ומתבונני התצלומים, נתפסו בשבי הקסם של הצילום –

הצילום איפשר מבט מורחב על העולם עבור אוכלוסיית העולם –

1888: צילום צרכני

ב 1888 התחיל ג’ורג’ איסטמן לשווק את מצלמת ה קודאק הראשון. מחירו היה נוח ויותר חשוב, היה קל לתפעול. סיסמת קודאק היתה “אתה לוחץ ואנחנו נעשה את השאר

מיליוני צילומים העגולים, הציגו חיים רגילים, נעשו ע”י אנשים רגילים ודחקו את הצלמים המקצוענים הצידה מלווה בתחושת חוסר ערך מהאומנות שלהם

“מספר גדול של צלמים, בניסיון להגדיר את עבודתם כאומנות, התחילו להתעסק ב-“צילום פיקטוריאלי Gum Bichromate דהיינו פיתוח של מספר תהליכי צילום אלטרנטיביים. לדוגמא: תהליך ה

תהליכים אלו היו יותר ציוריים בביטויים, בדומה לשימוש היום של פילטרים באינסטגרם או שימוש במצלמות ישנות וסרטי פג תוקף

לקראת מלחמת העולם הראשונה, צלמים לדוגמא אלפרד שטיגליץ, שינו את נקודת מבטם הפיקטוריאלי ותמכו בגישה יותר ישירה בצילום. הפיקטוריאליזם נעלם לטובת המודרניזם

בחצי השני של המאה ה 20 התפתח צילום סובייקטיבי. נקודת ההתחלה של הצילום כבר לא היה בעולם בחוץ אלא התחיל מרעיון או מחשבה בראש של הצלם. האמירה על התצלום נהיה כבר יותר חשוב מהתצלום עצמו

.הצילום נתפס כאמנות –

.אנשים הבינו שבתצלומים יש משמעות מעבר לדימויים הליטרליים –

.1908-1976 אלפרד שטיגליץ 1864-1946 ומיינור וויט

: צילום דיגיטלי והאינטרנט. 2000

דמוקרטיזציה שלישית מתרחשת עכשיו

לקראת סוף המאה ה 20 אם הופעתם של המצלמה הדיגיטלית והאינטרנט התחיל השימוש בצילום לגדול בצורה אקספוננציאלית. היום, צלמים שמים דימויים באלבומים דיגיטליים באינטרנט וקיימות רשתות חברתיות רבות שמשתמשות בצילום. באינסטגרם לדוגמא, קיימים יותר מ 30 מיליארד תמונות. (2 פברואר 2016).

השימוש בצילום נעשה כל כך קל והוא בעל עוצמה כה גדול שכאשר שמים מצלמה ביד האדם משתחרר האמן שטמון טבעי בכולנו

צלמים שמשתמשים בצילום ליותר מתקשורת חברתית, נמצאים עמוק במבוי הסתום, “זה כבר נעשה

היום, מספר עצום של צלמים חווים חזון (ויזואלי) ומספרים את “סיפורם”. הם עושים את זה בצורות ייחודיות ובשונות רחבה. אולי זהו הפתרון לתסכול שמלווה את “זה כבר נעשה”. הייחודיות של כל אחד מאיתנו עושה את הצילום של כל אחד לשונה

לספר סיפור אישי, משהו שחושף את עצמנו

הצילום, בהיותו יצירה של האדם בתוך חברה, מתאר את הצלם ונושא את אות החיים שלו